בדרישה מתקיים מרחב של נשים המחפשות ללמוד תורה ברמה גבוהה, מעמיקה ותובענית. מגמתנו ותפילתנו היא לאפשר ללומדות בישיבה לפתח ולעצב את עולמן התורני, ובעתיד אף ליטול חלק פעיל בהנחלת התורה במעגלים רחבים.
הלימוד בבית המדרש מתמקד בלימוד גמרא בעיון ובבקיאות כתחום הלימוד המרכזי. לצד לימוד הגמרא, אנו עוסקות באופן משמעותי בלימודי תנ”ך, חסידות, מחשבה, הלכה והגות, תוך שיח ער עם תפיסות ורעיונות מרכזיים ומשפיעים בעולם הכללי והיהודי.
בראש בית המדרש עומדת הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) ולצידה הרבנית יעל שמעוני – סגנית ראש הישיבה,
הרבנית נחמה פורת היא רמי”ת שיעור א’, בנוסף להן מלמדים ומלמדות נוספים.
בבית המדרש יש תוכניות לשיעור א לפני ואחרי שירות וכן תוכניות נפרדות לשיעורים ב’, ג’ ומעלה.
מסגרת הלימודים בדרישה מיועדת לנשים המגיעות לתקופה משמעותית החל משנה מלאה אחת ועד מספר שנים.
אנו מבקשות ליצור מרחב המאפשר שקיעה והתמסרות ללימוד, פיתוח יכולות למידה עצמאיות, ויצירת תחושת ביתיות ושייכות בעולם בית המדרש. אשר על כן, תכנית הלימודים כוללת פרקי זמן משמעותיים ללימוד עצמי של גמרא על הסדר (בעיון ובבקיאות), וכן יחידות זמן המאפשרות העמקה בתחומים ובסוגיות ספציפיות, גם במחיר וויתור מסוים על הרוחב והמגוון של התחומים הנלמדים.
אנו רואות בגמרא את עמוד התווך המרכזי בלימוד ובהתפתחות בעולם התורה. לצד העיסוק בגמרא מושם דגש גם לימודי המחשבה על מנת לפתח עולם דתי מעמיק הנענה לשאלות הזמן. מערכת השעות בישיבה משקפת את המרכזיות של שני התחומים הללו.
אנו רואות בשפת ההגות הדתית, ההעמקה הרוחנית והמחשבה הפילוסופית שפות מרכזיות וחשובות לבניין של קומה תורנית שלמה, ולהתמודדות ראויה עם אתגרים רבים המזומנים לפתחנו. משום כך, לצד לימודי הגמרא בעיון ובבקיאות, ממלאים לימודי המחשבה מקום מרכזי בישיבה.
במסגרת לימודי ההלכה, אנו מבקשות לאפשר חשיפה רחבה, מעמיקה ומורכבת לתוך עולמה של ההלכה, על ידי היכרות עם מקורותיה הראשוניים של ההלכה, תהליכי הפסיקה למעשה כפי שאלו משתקפים בספרות השו”ת לדורותיה ותהליכי הגיבוש של ההלכה בספרי הפסק למיניהם.
הלימוד ברובו נעשה באופן של לימוד עצמי בחברותות עם הכוונה לקראת שיעורים שמלווים ומסכמים את הלימוד באופן רציף. לצד הזמן הנרחב שמוקדש ללימוד עצמי ולשיעורים המלווים, ניתן דגש גם למעורבות פעילה של הלומדות (באמצעות סיכום משותף, העברת חבורות, כתיבה וכיוצא בזה).
אנו חותרות להגיע לאמיתה של תורה באמצעות הקשבה רגישה וישרה לכָּתוב, תוך שימוש במקורות ומתודות מגוונים: קריאת עומק של הסוגיה, לימוד ראשונים ואחרונים, השוואה למקורות נוספים ועוד. בישיבה אנו עוסקות באופן יסודי בסוגיות עצמן ומהן ממשיכות לשאלות העומק הרעיוניות והערכיות וכן ברלוונטיות של שאלות אלו להקשרי חיים ממשיים בעולמן של הלומדות.
בית מדרש ראוי לשמו הוא מקום שבו כל הלוקחות בה חלק, הן הצוות והן כלל הלומדות, נמצאות בתודעה של לימוד והתקדמות. אין גבול להתפתחות בעולם התורה והרוח.
לאור מאפייני הלימוד עליהם עמדנו על כה, ומכוחם, הישיבה מבקשת ליצור מרחב של לימוד שיש בו גם מקום להבעה עצמית, ליצירה, לחידוש ולהתמודדות אמת עם אתגרי חיים ממשיים המצויים בעולמנו, והכל מתוך עומק בקשת האמת בלימודה של תורת חיים.
אנו רואות בתפילה האישית והציבורית מוקד מרכזי של החיים הדתיים ושל הקשר עם הקב”ה, לכך מצטרף גם הרצון לבנות תודעה של ציבור ושל תפילה בציבור המורכב רק מנשים. מרכזיותה של התפילה בישיבה באה לידי ביטוי גם בפרקי הזמן המיועדים לתפילה משותפת ולהכנה לתפילה.
כחלק מהרצון לחבר את תהליכי הלב והמחשבה לחשיבותה ומרכזיותה של התפילה, אנו מקדישות מאמץ לימודי, רוחני, ונפשי כדי למצוא נתיבים להפוך את עבודת התפילה למרחב של התרחשות חיה ומחיה עבור כל אחת ואחת.
רצוננו לייצר מרחב שבו ינעם לשתף ולהשתתף, לפתח את יכולתנו לשוחח ולהקשיב לעומק למי שלומדות ומתפללות יחד כקבוצה. לכן, מושם דגש על מקומה של החבורה בעבודת ה’ (תוך רגישות לצורך הבריא במרחב אישי ופרטי) ולפיתוח החבורה ככלי שמאפשר התרחשות של תהליכי עומק קבוצתיים ואישיים.
אנו מבקשות ליצור מרחב שנעים לשהות בו ולצמוח בתוכו. מקום שציניות, תיוגים ותחרותיות סמויה או גלויה הם לא האנרגיה הדומיננטית שלו, אלא עין טובה, רעות, כנות ושמחה.
בחירתן של תלמידותינו להתמסר לפרק זמן משמעותי ללימוד תורה הינה כיום בחירה מעוררת הערכה ומורכבת שאינה מובנת מאליה בתוך האווירה החברתית שבתוכה אנו חיות.
אנו שואפות שבבית המדרש יינתנו התנאים והכלים לביטוי ולמיצוי היכולות של התלמידות שלנו. הלימוד יפתח להן שער משמעותי בדרך הארוכה שנדרשת על מנת לגדול ולהיות לשותפות פעילות בעולם התורה.
נשים המגיעות לישיבה לתקופה ממושכת (יותר משנת לימודים אחת), יכולות גם להשלים במקביל ללימודיהן בבית המדרש תואר ראשון, במסלולים שונים ובהתאמה אישית לכל תלמידה. שתי האופציות המרכזיות הפתוחות בפני הלומדות הן תואר B.Ed במכללת הרצוג, וכן תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה.
מעבר למשמעות העניין מבחינת היכולת של הלומדות להתפתח במסלול האקדמי והמקצועי שלהן, אנו רואות ערך ביכולת להתברך מן העושר הקיים גם במרחבי הלימוד האקדמיים בתחומי הרוח והיהדות.